רוצים לדעת מה הקשר בין קורונה לנימוסים ???
השאלה שצצה כאן מול עיני "על מה את חושבת" ? אז אומר לכם.
וזה קשור לשיעור קטן בנימוסים – בעקבות הקורונה.
בקשו מאיתנו לשמור על 2 מטר מרחק אחד מהשני. סוף סוף מישהו מבקש מהישראלים לשמור מרחק!!!!!!
ואני לא מתכוונת רק לימי הקורונה…..
תודו כולכם, שפתאום נחמד מאד שאף אחד לא נושף בעורפנו מאחור, שאנחנו יכולים לנהל שיחות בסלולרי בלי שמישהו יעיר/יגחך/יגלגל עיניים/יגיב/יעשה קולות וכו…. פתאום נפתח המרחב, פתאום המרחב האישי שלנו – מכבדים אותו. פתאום קבלנו מחדש לידיים שלנו את המרחב האישי שלנו. איזה כיף. פתאום אני לא צריכה לבקש מאף אחד "אתה מוכן לא לנשום עלי / אתה מוכן לא להתחכך בי / אל תיצמד אלי / אל תדפוק לי על הכתף …" וכו'. במיוחד אנחנו הנשים מכירות את זה…..
במקומות אחרים בעולם, בתרבויות אחרות, שומרים מרחק אחד מהשני. במילים אחרות (שישראלים לא כל כך מכירים ) נותנים כבוד ומאפשרים מרחב אישי. אנחנו הישראלים "מצטיינים" ב-לא לכבד מרחבים אישיים של אחרים. העיקר להיצמד ולהרוויח עוד חצי מטר…. שמקדם אותנו ל-מה ?
האיסור מטעם הקורונה, דווקא נתן לנו את ההזדמנות לטעום טעם החופש והמרחק/מרחב אחד מהשני. נתן לנו להשתחרר מהצמידות/דביקות הזו של ישראלים מתגודדים בתורים ואחד על השני.
לא, זה ממש לא נעים!!! זה ממש דוחה – כל ההיצמדויות האלה שבכלל לא היזמנו אותן…
בסדנאות שאני מלמדת, בין השאר, על התנהלות מנומסת, אני מדברת בלי סוף על שאנחנו חייבים לכבד את המרחב האישי אחד של השני.
והנה באה הקורונה, ופשוט מתרגלת אותנו לעניין הזה.
כן, וגם לא לגעת אחד בשני בלי לקבל קודם רשות…. זה בסדר, אנחנו נגלה שנשארנו נהדרים וחברה'מנים גם בלי לגעת כל כך הרבה אחד בשני…
אני מקווה שגם אחרי הקורונה, נמשיך לכבד אחד את השני – לשמור מרחק ופחות לגעת.
זה בסדר, גם החיוך והמבט ישר בעיניים – יביאו לתקשורת מצויינת.
אשמח שתשתפו, וביחד נעשה שינוי !!!