שאלות ותשובות
אם אתם רוצים ליצור רושם ראשוני שישאיר חותם על מי שמתבונן בכם, עליכם לשאול את עצמכם בראש ובראשונה, מה המטרה הסופית שבשבילה אתם טורחים להשאיר רושם.
לדוגמא: אם צריך ליצור רושם ראשוני של אדם מיושב בדעתו – כדאי להסיר את העגיל מהאף.. אם צריך ליצור רושם ראשוני של בחורה עם בטחון עצמי – כדאי ללבוש צבע אדום… אם צריך ליצור רושם ראשוני של מכובדות – כדאי להקפיד להסתיר את הגוף בתוך הבגד, ולא לחשוף כתפיים, פופיק, ירכיים…
השאלה תמיד היא: מה הייתי רוצה שהאדם מולי יחשוב עלי – ולפי זה כדאי להתלבש. כדאי את הטעם האישי ואת האגו לשים בצד, וללבוש בגדים שיקדמו את המטרה שלי.
השאלה היא לאיזו עבודה? לאדם אשר הוזמן לראיון לקבלת עבודה במשרד פרסום, אציע להתלבש בצורה מסודרת, ויחד עם זאת, להכניס פריט מעניין יוצא דופן, או חולצה עם צבע או דוגמא מיוחדת מתחת לז'קט, או חגורה מאד מעניינת… וזאת כדי להראות את היצירתיות, הפתיחות, הביטחון והאנרגיות המצופים מעובד בתחום הפרסום.
אבל אם, לדוגמא, הראיון הוא לקבלת משרת מהנדס, מומלץ להתלבש בלבוש מעט יותר שמרני ולהקפיד על סדר. לבוש כזה יעיד על צורת החשיבה מסודרת. לא מומלץ ללבוש צבעים משוגעים או אביזרים יוצא דופן שיכולים להסיח את הדעת … אלא צבעים סולידיים ובטוחים – כי גם מצפים מהמהנדס לבנות בניינים בטוחים.
אם הוזמנת לראיון עבודה בתחום המזכירות או ניהול המשרד, מומלץ להקפיד על שיער מסודר שיחשוף עיניים וחיוך, המנעימים את השהות במשרד. לא מומלץ לייחצן את הציפורניים עם לכה אדומה וגם לא להגיע עם תצוגת טבעות מרשימה – כאן עובדים, כאן לא משוויצים…
תמיד קיימת התלבטות עד כמה למתוח את הגבול בין "המגרש העסקי" ל"מגרש הביתי/חברתי".
אם את חושבת שתפגשי לקוחות שלך בזמנך הפרטי, הייתי מציעה להקפיד על לבוש סביר.
טרנינג לא נחשב לבוש סביר. הוא מתאים אם פוגשים אותך עושה הליכה ומזיעה – אז את ממש משכנעת בקטע של הספורט…. וזה תמיד יוסיף לך נקודות זכות… אבל מעבר לפעילות זו – זהירות עם הטרנינג…
ישנם כללים המתאימים לזמן, למקום ולתרבות. מי קובע? מצחיק לחשוב שיש כללי נימוס שנקבעו לפני הרבה הרבה שנים על ידי מלכים, רוזנים, ומוליכי דעת קהל… אבל האמת? לא חשוב מי קובע. הנימוסים וההליכות נולדו כדי לא לפגוע בצד שכנגד!
אנחנו אוכלים בפה סגור כדי לא להגעיל את מי שיושב או עומד מולנו. אנחנו לא מקנחים את האף בקולי-קולות ליד כולם, כדי לא לעורר אסוציאציות אצל השומעים אותנו… אנחנו פותחים דלת לאישה או לכל אדם מבוגר מאיתנו, כדי להראות שאנחנו רוצים לתת להם יחס מיוחד. אנחנו מושיבים בשולחן האוכל בן- בת- בן- בת, כדי למנוע משתי קשקשניות להרוס לשכניהן את הארוחה. אנחנו שולחים פרחים למארחת כמה שעות לפני הארוחה כדי שלא תיתקע עם הפרחים שלנו דקה לפני שיושבים לאכול, ולא תדע איפה האגרטל (וגם אין לה ראש לזה, כשבתנור נשרף לה תיכף הבשר…) ואם הזמנו לקוח שלנו לארוחה עסקית, הרי לא ננחית עליו את התשלום עבור חלקו…
למה "לא בא לי"? הרי לא את חייבת לטפל באורח הזה, את יכולה לבקש ממשהו אחר שישים עליו עין, את יכולה להושיבו רחוק ממך בארוחה, ויש עוד אופציה אחת מדהימה: את גם יכולה להחליט שכן בא לך… הכל בראש….
באירוע משפחתי רשמי כדאי להזמין כל מי שיחסיך איתו חשובים. בלי קשר מה דעתך עליו. דווקא יש לך הזדמנות לבנות איתו חשבון בנק רגשי חיובי, ולא לעמוד ולהצטדק ולהצטער אחר כך. אם האירוע לא יכול להיות גדול כפי שרצית – כדאי לטרוח ולהתקשר ולהתנצל שלא תוכלי להזמין במועד זה, ולהבטיח להזמין במועד חדש אחר שתיקבעו (וחובה גם לקיים…).
הכלל הראשון: יצגי בכבוד את מקום העבודה שלך. אם המקום ניראה מכובד – התלבשי ברצינות ובמכובדות. (גופיות וג'ינס לא נחשבים לבוש רציני או מכובד).
הכלל השני: השקיעי בלקוחות שנכנסים למקום העבודה שלך (חולצות בטן או טייץ זה לא לבוש מושקע, ובטח לא השקעה בלקוח).
הכלל השלישי: בעיות אישיות ומצב רוח נאחס – משאירים בבית. לכן לא כדאי ללבוש שחור, כדאי להמשיך ולהקפיד שבעתיים על איפור ועל שיער מסודר – כדי שלא תופיעי כמו הצרות שלך…
כלל רביעי ואחרון: משלמים לך משכורת כדי שתייצגי את הארגון בו את עובדת, לא את עצמך.
לכן השאירי את מצב רוחך/האגו שלך בבית, והתלבשי תמיד כפי שהארגון היה רוצה. את שגרירה שלו!
הרבה שנים היה מקובל אצל הצעירים בחברות הייטק להתלבש כמו שהם קמים בבקר (עם הבגדים שהלכו לישון איתם מהמסיבה של אתמול….) כשהמחשבה היא "אני כל כך חכם שיסלחו לי על הלבוש שלי ואני אעשה מה שאני רוצה…" ומתי הם כן "מתלבשים" ? כשנוסעים לחו"ל לייצג את חברת ההייטק שלהם לפני אנשים שאולי יקנו אותם – אז נזכרים להוציא מהארון את חליפת בר המצווה…כיום המצב השתנה, במיוחד לאחר המשבר הגדול של מפוטרי ההייטק, אשר חזרו לקבל יעוץ איך אנשים מתלבשים "בעולם הרגיל"… ואז הסתבר להם שחוץ מג'ינס וטי שרט יש עוד אופציות נהדרות ומעניינות שאף הן משדרות מראה צעיר ודינאמי.
מתי כן ג'ינס וטי שיירט למשרד ? ביום שכולם החליטו עליו, או, בימים שיודעים שאין "קבלת קהל", אלא כל החבר'ה בישיבות, אז – זה בוודאי בסדר.
אשרך וטוב לך שאת מקבלת מחמאה כזו שאת נראית טוב לגילך. יעוץ אישי, אם כך, יכול לשדרג אותך ולעשות "פיין טונינג". לעלות עוד מדרגה בקלאסה. אפשר גם לראות איך לגוון את המראה שלך, אולי להוסיף לך עוד סגנונות שתשתמשי בהם, אולי ריענון של אבזור עדכני, אולי שילובי צבעים שלא חשבת או העזת לשלב עד היום.
להיפך, להביא מתנה לחתונה נחשב משהו אישי יותר מאשר שיק. אנחנו יודעים שהזוג הטרי מצפה לכסף שיכסה את הוצאות החתונה, אבל מתנה תמיד הייתה ותמיד תישאר עם "טאץ' אישי", במיוחד כשמצרפים לה אופציה של החלפה… הרי תמיד יהיו דברים שהזוג יצטרך לקנות כדי למלא את הבית. ואפילו אם הם כבר גרים 5 שנים יחד. לכן המתנה תהייה שימושית או לכל היותר – תוחלף. ועוד אופציה, כבר הרבה שנים, מביאים גם מתנות מהסוג של שוברים מעניינים: טיפולים, מנויים, טיולים, חוויות, ויש מגוון כל כך גדול !
אני יודעת שזו לא הדיעה הרווחת, וכמעט כולם עברו לתת שיקים, אבל אל תפחדו לתת מתנה שטרחתם והלכתם לחנות/לאפליקציה והשקעתם זמן יקר. והכי חשוב – תשקיעו בפתק אישי על נייר מיוחד, כתב מיוחד, צבע, גזירות/הדבקות…. זה יביא את החיוך לשפתותיהם של הזוג הטרי.