הקדמה חשובה:
- כל תנוחה אות תנועה בשפת הגוף מרמזת על הלך הרוח הרלוונטי רק לאותה נקודת זמן. חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון.
- קיימים המון גורמים שאותם איננו יכולים לדעת על סמך "קליפ" בודד של נשיקה:
– אולי מישהו מבני הזוג במקרה לא במצב רוח מתאים באותו רגע.
– אולי מישהו מהם רוצה "לגמור וללכת" – משום שהוא רוצה לרוץ לשירותים…
או הנעליים לוחצות מאוד…
– אולי היה ביניהם ויכוח באוטו, בדרך לאירוע.
- כעיקרון, חשוב לדעת שסימן לא מילולי יחיד, כגון נשיקה (במיוחד בציבור), בפירוש
איננו מסר מלא. אפשר לדמות אותו כאילו היה מילה בודדת בתוך משפט שלם
(שאותו אנחנו לא יודעים)
- לסיטואציה יש משמעות שצריך לקחת בחשבון: האם הזוג נמצא לבדו, בתוך קבוצת אנשים גדולה, בחבורה אינטימית, בין חברים קרובים. האם הזוג מודע לנוכחות צלם.
האם הנשיקה ספונטנית או יזומה. וכו'
- לא כל אחד יחוש בנוח להביע רגשות בציבור. גם אם "חייבים" להתנשק בסיטואציה
הספציפית. (חתונה, שעת חצות במסיבת סילבסטר וכו')
יוליה פלוטקין + בעלה = בחתונתם
"הנשיקה המכופתרת" ( צילמתם ? )
הנשיקה בקצות השפתיים (לא לקלקל את האיפור)
של זוג שיש להם דברים יותר חשובים כרגע מאשר להתנשק.
התנשקו בשביל הצילום. רק בשביל הצלם. כאילו קבלו הוראה
התדמית חשובה. כולם רואים.
שרירי הצוואר מתוחים – מראים שאנחנו מאד מתאמצים על זה
(ובסוף יוצאת נשיקה כזו קטנה…) .
הגוף מופנה הצידה לכיוון החזית – פרושו שאנחנו לא מעוניינים במגע, בקירבה,
חשוב לנו שהקהל יראה.
אין מגע. כלומר, כל אחד הולך לדרכו/למחויבויותיו/ לאורחיו, אחרי הנשיקה.
שום דבר לא קושר אותנו.
ירדן הראל + בעלה = נשואים
"נשיקת כיבוש היעד" (ההסתערות- לאן ?… )
נשיקה אינטימית אבל קצת "בכפייה" – לא בטוח שזה ממש מתאים לה.
הוא עם הגוף קדימה – כמסתער על היעד,
היא – מכופפת כמו בננה, ואני שואלת את עצמי מתי זה יישבר, מתי יתחיל לכאוב…
האגן שלו לא צמוד מולה, כלומר – אין כוונת אינטימיות בגוף שלו כלפיה.
הוא עם יד אחת על מותניה, כאומר לה : תסמכי עלי, תיזרמי, אני מחזיק אותך. אני בשליטה.
יד ימין שלו אוחזת בלסת שלה – הוא מקבע עבורה את הנשיקה. היא כמו שבוייה בידו.
ולכן, אולי בתגובה –
יד שמאל שלה – כמעט מנסה להרחיק את היד שלו…
היא לא מחזיקה את הלחי שלו באינטימיות , אלא כאילו רוצה מרחק
הם מחוברים לא בצורה מאוזנת.
בקיצור,לא נשיקה אינטימית.
נשיקת הסתערות.
דנה גרוצקי + חיים = נשואים טריים
"נשיקת ה-כאן ועכשיו" ( וזוהי רק ההתחלה… )
יש כאן אהבה.
היד שלה אוחזת את הצואר שלו, מלטפת את עורק הצואר (מוביל דם לראש ולצואר)-
כמו מלטפת את החיים שלו בידה.
הזרת שלה, "שמתגנבת" אל מתחת לצווארון שלו, מרמזת על מה רוצה שיקרה עוד מעט…
כנראה שאם אפשר היה, שהיא היתה לוקחת אותו למיטה עכשיו.
אינטימי מאד, נינוח, עם תשוקה.
אנחל בונני + דווישי לייטסדורף = מאורסים
"נשיקת משת"פית בשליטה" (אני מסכימה עד שאני לא…)
הגוף שלהם צמוד = אומרת לו "בכיף, אני בעניין"
אבל
כף היד שלה על החזה שלו – קצת הודפת. זה החלק של השליטה. "אל תרוץ לאן שאני לא רוצה,…
הכתף שלה מורמת – היא בעצם מגינה על הצואר שלה (על עורק החיים) – שלא יהיה חשוף אליו- שלא תיכנע לו..
היא בחרה לא לחבק – אלא להראות גבולות של הקירבה.
לפחות בציבור.
גלית פרבר + ניר שרצקי = נשואים
"נשיקת שימותו הקנאים" (יש לנו את זה, ושכולם יראו )
הרבה תשוקה. תאווה, פיות פתוחים, השקעים בלחיים של שניהם מראים על עומק ועוצמת הנשיקה
חיבוק שלה ארוך ומקיף – מראה קצת בעלות
היא גם מחזיקה לעצמה את השיער – סימן מיני משני .
כשהן מעוניינות מבחינה מינית, הן מתעסקות עם השיער,
וגם, מחזיקה את השיער שלא יפריע ליד שלו לגלוש לצואר שלה,לאוזן שלה –
וזה כבר החלק של "שכולם יראו" – הפגנת בעלות . שהשיער לא יפריע לכולם לראות שיש לה בעלות עליו.
גם היקף החיבוק – לא משאיר מקום לספק.
הם לגמרי בסינכרון,
סנדרה + אלי שגב = נשואים
"נשיקת העליזים" ( שישו ושמחו בשמחת חג. האהבה. )
מצב רוח עליז ומרומם. נשיקה נעימה. קרובה, מחייכים תוך כדי = נעים להם
אבל ללא תשוקה / תאווה. יש כאן חיבה.
כיף לנו, אנחנו באיזי… מזכירים אחד לשני שכיף לנו, יתנשקו ויפנו לענייניהם.
וכשנחזור הביתה – נמשיך בכיף.
לא צריך להיסחף, לא צריך למהר, נגיע הביתה ושם נמשיך את החגיגה השמחה.
שלי גפני + אורן תאירי = נשואים
"נשיקת טוב,נו…" (מה המינימום כדי להכנס למשחק )
"טוב נו, צריך להתנשק, אז נלך על זה. למה לא" – אבל לא מעבר לזה… לא רואים תשוקה
הגוף שלו – לא מופנה אליה – כאילו מנשק כלאחר יד… צריך – אז אני עושה.
כף היד שלה – פרושה כאילו לתפוש כמה שיותר שטח שלו – סימן בעלות,
הזרת הרחוקה – מצביעה לעיתים על אנשים סוליסטים.
גל גדות + ירון ורסנו = נשואים
"נשיקת נקירה" (שלא יגידו שלא עשינו )
ממש לא בראש שלנו כרגע, אבל השעון אמר שצריך, ועכשיו זה הזמן. אבל בעצם – צריך לחזור למסיבה…
רק קצה השפתיים. נשיקת "נקירה" קצרה ותמציתית. צריך להתנשק,
עיניים פקוחות – מצביעות על חוסר אינטימיות . אנחנו אנשים מציאותיים.
אין נגיעה בידיים = אין קירבה .
רוצים לגמור את המטלה הזו מהר :
הוא לא טורח אפילו להניח את המשקאות – "גומרים- הולכים"
הכוס עצמה, המשקה שעומד ביניהם, זה כמו מחיצה שעוזרת לשמור מרחק נגיעה…
יש ביניהם גם מרחק בגוף – לא מצביע על קרבה יתרה. נהפוך הוא…
הגוף שלה לעומת שלו , אומר "אני כאן, מרוכזת בעצמי, לא זזה. אם צריך – אתה תעשה את המרחק. אתה תבוא אלי"
הגב שלה – עמידה של כדרך אגב. אין דריכות לקראת הנשיקה. אין התכווננות.
כשבית החזה שקוע = הלב מרוחק יותר מהאדם שמולך
האגן שלו – מרוחק – ומשדר תחושה של מחוייבות אבל לא אינטימיות